יוגה בלי גמישות: למה דווקא מי שלא גמיש צריך להתחיל

אם אתם לא מגיעים עם הידיים לרצפה, יוגה בנויה בדיוק בשבילכם. גמישות היא לא תנאי כניסה אלא משהו שמתפתח עם הזמן, ושיעורי המתחילים בנויים מתוך ההנחה שאף אחד לא מגיע "מוכן". בגונה בהרצליה המורה עוברת בין המזרנים ומתאימה כל תנוחה לגוף שעומד מולה.

האם צריך להיות גמישים כדי להתחיל יוגה?

לא. זה כמו לחכות להיות בכושר לפני שנרשמים לחדר כושר. התרגול הוא הדרך להגיע לשם, לא כרטיס הכניסה.

הרבה אנשים מספרים שהם ויתרו על יוגה אחרי ניסיון אחד, כי ישבו ליד מישהי שנראתה כאילו אין לה עצמות. מה שרואים אצל אחרים הוא לא מה שמרגישים אצלכם, ובשיעור טוב אף אחד לא משווה.

לא מגיעים ליוגה כשהגוף מוכן. מגיעים כדי שיהיה לו מקום לזוז.

מה עושים כשהידיים לא מגיעות לרצפה?

מקרבים את הרצפה אליכם. בלוקים ורצועות הם חלק רגיל מהתרגול, לא סימן שמשהו לא בסדר איתכם, והם מחכים בסטודיו יחד עם המזרנים. מקפלים קצת את הברכיים, מניחים יד על בלוק, וכבר אותה תנוחה, בגרסה שמתאימה לכם.

ויש כמעט תמיד יותר מגרסה אחת לאותה תנוחה. המורה תראה לכם איזו מהן להתחיל ממנה.

אילו שיעורים מתאימים למי שלא גמיש?

שלושה שיעורים בלוח שלנו מתאימים למתחילים:

• האתה: קצב איטי, מחזיקים כל תנוחה ושמים לב ליישור ולנשימה. יש זמן להבין מה קורה בגוף.
• גמישות אקטיבית: שיעור של 60 דקות שנבנה בדיוק סביב עבודה הדרגתית על טווחי תנועה.
• יסודות אשטנגה: סדרה קבועה שחוזרת על עצמה, אז מהר מאוד יודעים מה בא אחרי מה.

ויניאסה זורמת מהר יותר, ולכן כדאי להגיע אליה אחרי כמה שיעורים, אבל אין איסור. אם סקרנים, פשוט תספרו למורה לפני שמתחילים.

מה אם כולם סביבי גמישים יותר?

בחצר שלנו מתרגלים עד 22 אנשים, וכל אחד עסוק במזרן שלו: בנשימה, בשיווי משקל, בשאלה איפה בדיוק לשים את הרגל. כמעט אף אחד לא מסתכל על השכן, כי אין זמן.

ואם משהו כואב ולא מרגיש נכון, עוצרים. זה חלק מהתרגול, ושום מורה לא תיעלב.

מה קורה אחרי כמה שיעורים?

הרבה מתרגלים מספרים שאחרי כמה שבועות הידיים יורדות קצת יותר נמוך בהתקפלות קדימה. אצל כל אחד זה בקצב אחר, ויש שבועות שלא מרגישים שום שינוי. זה בסדר גמור.

מי שמחפש מקום להתחיל יכול להציץ בלוח שיעורי היוגה, לבחור שיעור האתה או גמישות אקטיבית, ולהגיע עם בגדים נוחים ובקבוק מים. את שאר הדברים נשים לכם על המזרן.